"לך לך"
מי לא מכיר את הסיפור הבא:
"ויַהְִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנעְָר, אַרְיבֿךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעמֶֹר מֶלֶךְ עֵילָם, ותְִדְעָל מֶלֶךְ גּבֿיםִ. עָשׂוּ מִלְחָמָה,אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדםֹ, ואְֶת-בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמרָֹה; שִׁנאְָב מֶלֶךְ אַדְמָה, ושְֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְביֹיִם, וּמֶלֶךְ בֶּלַע,הִיא-צעַֹר…"
כמובן, מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים.
ולמי שזה עדיין לא מצלצל מוכר, וודאי יזהה את הסיפור כשייכנס הגיבור- אברהם:
"ויַּקְִחוּ אֶת-לבֿט ואְֶת-רְכֻשׁבֿ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם, ויַּלֵֵכוּ; והְוּא ישֵֹׁב, בִּסְדםֹ. ויַּבָאֹ, הַצָּלִיט, ויַּגֵַּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי והְוּא שׁכֵֹן בְּאֵלֹניֵ מַמְרֵא… ויַּשְִׁמַע אַבְרָם, כִּי נשְִׁבָּה אָחִיו; ויַּרֶָק אֶת-חֲניִכָיו ילְִידֵי בֵיתה, שְׁמנֹהָ עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאבֿת, ויַּרְִדּףֹ, עַד-דָּן. ויַּחֵָלֵק עֲלֵיהֶם לַילְָה הוּא ועֲַבָדָיו, ויַּכֵַּם; ויַּרְִדְּפֵם, עַד-חבֿבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמאֹל, לְדַמָּשֶׂק."
אז בקצרה.
ארבעת מלכי הצפון בעלי ברית, הם שולטים על אזור רחב, פורה ועשיר מאוד. חמשת מלכי אזור ים המלח, שמולכים על עמים קטנים מאוד, עובדים את מלכי הצפון (בראשות כדרלעומר) ומעלים להם מיסים. הכל מתנהל על מי מנוחות במשך 12 שנה. בשנה ה13 חמשת המלכים מחליטים למרוד ולהפסיק לעלות מיסים, בשנה ה14 מלכי הצפון יורדים לעשות סדר בעמים שתחת מלכותם ולדכא את המרידות המציקות האלה.
לאורך המלחמה ארבעת המלכים יוצאים כשידם על העליונה, ברכוש ובנפש- מחנה שבויים רציני נגרר מאחוריהם, ובתוכו- לוט.
כאן הכתוב עוזב את הפירוט על מלחמת העולם המתרחשת ומתמקד באברהם.
אברהם שומע מפי הפליט שלוט אחיינו נלקח בשבי, לוקח איתו 318 חיילים (בלבד!)- חניכיו, עבד יושחינך מהם למלחמה, ויוצא לרדוף אחרי ארבעת המלכים.
אפשר כמובן לתמוהה, האם זו לא משימת התאבדות מצד אברהם לצאת עם כ"כ מעט חיילים אל מול המלכים החזקים בעולם דאז?! אלא שלא סתם נקרא אברהם- אברהם אבינו, ולא סתם נתנסה בעשרה נסיונות ועמד בכולם. אפשר לדרוש לגדולתו רבות, לא רק פה.
אבל בוא נשים לב לשלושה מילים שאולי לא התייחסנו לקושייה שעולה מהם לעולם.
"וירדוף עד דן"
מי זו דן? האמנם היא באמת העיר דן? שנקראה ע"ש דן, הנין(!) של אברהם?
"ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבובה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם".
אכן בספר יהושוע בני דן מגיעים לעיר לשם (היא ליש) כובשים אותה וקוראים לה דן, אך זו קריאה עתידית שנקראת כך רק בתקופת הכיבוש. למה מצויין שם העיר דן? (ולא ליש, כמו שהייתה העיר הקדומה באמת?)
מה, כשמשה מקריא את התורה לבני ישראל לפני כניסתם לארץ הם לא שואלים את עצמם על העניין? הוכחה נוספת לכך שהעניין דורש בירור הוא שאח"כ אברהם ממשיך ורודף עד חובה שליד דמשק, רק שם מסתיים המרדף. לכאורה הנ"צ בדרך דיי מיותר.
רש"י במקום נותן לנו תשובה:
"עד דן – ושם תשש כחו , שראה שעתידין מבני בניו להעמיד שם עגל"
המלחמה היא מלחמה רוחנית.
אנחנו מוצאים במדרש רמזים לכך שלא סתם אברהם אבינו נכנס למערכה, בין אם ללמד אותנו כיצד צריך להילחם על השבויים שלנו, ובין אם (לרוב המדרשים) להגיד שהמלחמה נוצרה כדי שאברהם יקדש את שם ה', ולאחריה ידעו כל העולם שאברהם אמת ואלוקיו אמת.
"רבי עזריה ורבי יונתן בן חגי בשם רבי יצחק אמרו בשעה שירד אברהם אבינו לכבשן האש וניצול יש מעובדי כוכבים שהיו מאמינים ויש שלא היו מאמינים וכיון שירד מלך סדום לחמר וניצול התחילו מאמינים באברהם למפרע".
הפרעה רוחנית כמו בדן צויינה כיוון שהפריעה לכל הלחימה. אם אברהם בא בכוח הרוח, הרי שירידה ברמה וודאי שתחליש אותו.
ואכן ידוע לנו שירבעם לאחר פיצול הממלכה מחליט להקים שני מזבחות של עבודה זרה כדי שהעם לא יצטרך לעלות לירושלים (לממלכת רחבעם), ומכאן מתחיל סיפור עצוב של עבודה זרה שנמשכת לאחר מכן עוד זמן רב:
ויַּעַַשׂ שְׁניֵ עֶגְלֵי זָהָב ויַּאֹמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלבֿת ירְוּשָׁלַ םִ הִסּהֵ אֱלֹהֶיךָ ישְִׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיםִ.
ויַּשֶָׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל ואְֶת הָאֶחָד נתַָן בְּדָן. ויַהְִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת.
לאחר חולשתו בשל הנבואה בדן ממשיך אברהם, מנצח, משחרר את לוט ועושה קידוש ה' גדול מול מלך סדום, כאשר מסרב לקחת כל פרס או תגמול ברכוש.
כמובן שיש תשובות נוספות, כגון שהעיר נקראה "דדן" ע"ש בן קטורה, או שבני דן גרו בעיר זו עוד לפני הירידה למצרים (בתקופת האבות), או שהאזור נקרא "דן" ע"ש הירדן וכן הלאה.
פסוק אחד, שלושה מילים, ותלי תילים של הלכות.
והלכות מלשון הליכות, הליכות של ממש.
לכבוד פרשת לך לך, מוזמנים לטייל בנחל דן, אחד משלושת מקורות הירדן המרכזיים, נחל שזורם כל השנה, במים קפואים שמקורם בחרמון.
ניתן לטייל בשמורת- שמורת טבע תל דן, שמה קיימות מספר אפשרויות למסלולים- לפי הכוח והיכולת ,ממסלולים מעגליים קלילים עד מסלולים קווים קצת יותר ארוכים, דרך האתר הארכיאולוגי- תל דן, שבו נמצא השער הכנעני בעל הקשת הקדומה בעולם!
קיימת אופציה מונגשת לעגלות או כיסאות גלגלים!
בנוסף, אפשר לראות באתר טחנת קמח עתיקה, את העץ של פו הדוב (באמת!), ואפילו מסלול קצר מלפני שני פרשות- "גן העדן" ☺
לסיום, כדאי לשכשך רגליים בבריכת השכשוך, במי הדן הצלולים והקרים.
האתר בתשלום (רשות הטבע והגנים- מטמון), חנייה מסודרת, שירותים וחנות תיירים/קיוסק.