נשר מקראי

בישראל חי בעיקר נשר מקראי, שהוא עוף דורס גדול מאוד.

הנשר חי בעיקר באזורים פתוחים והררים, שבהם יש מצוקים גבוהים המתאימים לקינון ורחבים מספיק כדי למצוא בהם מזון. בעולם אפשר למצוא נשרים בדרום אירופה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון וגם בחלקים מאסיה. בישראל הם נפוצים בעיקר באזורים כמו מדבר יהודה, הנגב ורמת הגולן- במיוחד באזור גמלא. הנשרים אינם נודדים כמו עופות אחרים, אלא נחשבים ליציבים יחסית – הם נשארים באותו אזור כל השנה, אך כן יכולים לנוע למרחקים גדולים בתוך האזור שלהם כדי לחפש מזון.

לנשר יש מבנה גוף שמותאם בצורה מדהימה לאורח החיים שלו. מוטת הכנפיים שלו יכולה להגיע לכמעט שלושה מטרים, וזה מאפשר לו לדאות באוויר במשך שעות בלי להתעייף. צורת התעופה שלו נקראת דאייה – הוא כמעט ולא מנפנף בכנפיים, אלא פורס אותן לרווחה ומשתמש בזרמי אוויר חמים שעולים מהקרקע, הנקראים תרמיקות. כשהשמש מחממת את הקרקע, האוויר החם עולה למעלה, והנשר “תופס” את הזרם הזה ומטפס לגובה בסיבובים רחבים. משם הוא יכול להחליק קדימה למרחקים גדולים ולחפש מזון. זו דרך מאוד חסכונית באנרגיה, שמתאימה בדיוק לאורח החיים שלו.

גם הראש שלו מותאם לאכילה כזו – אין לו כמעט נוצות על הראש והצוואר, וזה עוזר לשמור על ניקיון כשמכניס את הראש לתוך פגר. הגוזל  נולד עם נוצות על ראשו אך הן נושרות כשמתבגר ועל כן נקרא שמו – נשר. הנשר ניזון בעיקר מנבלות, כלומר מבעלי חיים מתים, כמו יונקים גדולים שנפלו בטבע או בשטחי מרעה. הוא לא צד את הטרף בעצמו אלא מסתמך על מציאת פגרים. יש לו ראייה חדה מאוד והוא גם נעזר בנשרים אחרים – כשנשר אחד מזהה פגר ויורד אליו, אחרים רואים אותו ומצטרפים. בנוסף, יש לו מערכת עיכול מאוד חזקה שיכולה להתמודד עם חיידקים מסוכנים, וכך הוא בעצם מנקה את הטבע ומונע התפשטות מחלות.

אחד המקומות הכי חשובים בישראל לראות בהם נשרים הוא גמלא. שמורת טבע עם מצוקים גבוהים מאוד, המתאימים בצורה טובה לנשרים. הם מקננים על קירות הסלע התלולים, שם הם מוגנים מטורפים וגם יכולים להמריא בקלות בעזרת הרוחות. בגמלא אפשר ממש לראות את הנשרים בטבע – דואים מעל הנחל, עומדים על המצוקים, ולפעמים גם מטפלים בגוזלים שלהם.

הנשרים חיים בזוגות קבועים, ובדרך כלל מטילים רק ביצה אחת בשנה. שני ההורים מטפלים בגוזל, וזה תהליך שלוקח הרבה זמן ודורש השקעה.

בשנים האחרונות הנשרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. יש כמה סיבות מרכזיות לזה,  אחת הבעיות הכי גדולות היא הרעלות. לפעמים אנשים בדרך כלל חקלאים שמים רעל כדי להרחיק טורפים כמו תנים או זאבים, אבל הנשרים אוכלים את הפגרים המורעלים ונפגעים גם הם. בגלל שהם אוכלים יחד, הרעלה אחת יכולה להרוג הרבה נשרים בבת אחת. בעיה נוספת היא התחשמלות מחוטי חשמל, בגלל הכנפיים הגדולות שלהם, הם עלולים לגעת בכבלים ולהתחשמל.

בנוסף, יש פחות ופחות שטחים פתוחים ופחות מזון זמין, וזה מקשה עליהם לשרוד.

כדי לעזור לנשרים, נעשים הרבה מאמצים לשמור עליהם, יש תחנות האכלה מסודרות שנותנות לנשרים אוכל נקי מרעלים, עוקבים אחריהם בעזרת משדרים כדי להבין איפה הם נמצאים ומה מסכן אותם וגם מטפלים בנשרים פצועים. בגמלא יש אזורי תצפית מסודרים שמאפשרים לאנשים לראות את הנשרים בלי להפריע להם, ולחוות את הנשר מקרוב.

תמונה באדיבות: תמר גלבוע