בתי הכנסת העתיקים בגליל-אילה פרייסלר

בתי הכנסת העתיקים הם בין האתרים החשובים ביותר ששרדו בארץ ולא רק בגלל תרומתם להיסטוריה אלא גם בגלל ייחודיותם האומנותית וערכם הארכיאולוגי, בהרבה מהם שרדו פריטים אומנותיים כגון: גילופי אבן, תבליטים ופסיפסים שמסקרנים ומעניינים מאוד את הציבור ובולטים בתור שריד לתפארת העבר

בתי הכנסת העתיקים ממחישים את רציפות היישוב היהודי בארץ שהתקיים גם לאחר כיבוש המוסלמים ובגליל העליון המזרחי המשיכו חיים יהודיים גם בתקופת הצלבנים ולאחריה

רבים מבתי הכנסת העתיקים התגלו כבר מהמאה ה19 אך הם נזכרו עוד לפני מפי יהודים בימי הביניים

בתי הכנסת בגליל שייכים לסוג הראשון של ״הטיפוס הקדום״ שמאפייניו הם בתי כנסת עם בנייה גדולה ורחבה, חזית מפוארת שבנויה מאבני גזית מסותתות ועמודים בצורת ח׳ ,עם אבנים מגולפות ורצפות אבן, בתי הכנסת פנו לכיוון ירושלים והפתח המרכזי שלהם היה לכיוון דרום ,ברוב בתי הכנסת לא מצאו בימות לארון קודש וספרי התורה בהתחלה עדיין הוחזקו בארון שהעבירו כל הזמן והכניסו בזמן התפילה ולמרות קווי הדמיון ביניהם עדיין היו להם דברים שהיו ייחודיים לכל אחד בנפרד, כגון מיקומי הפתחים, אולמות ומבואות שהיו קיימים רק בחלקם ואצל כל אחד בסגנון בנייה שונה

לפי סקר שנערך נמצאו רצפות פסיפס מיוחדות בחלק מבתי הכנסת שבגליל ,חלק מבתי הכנסת נבנו ״בגבהה של העיר״ כנדרש בתלמוד וחלק נבנו דווקא באזורים הנמוכים יותר

נמצא גם שחלק מבתי הכנסת חודשו או נוסדו בתקופה יותר מאוחרת ממה שחשבו בעבר

מבחינת תכנון מבנה בית הכנסת ,בכל אזור הייתה תוכנית אופיינית למקום אך עדיין נערכו שינויים והתאמות בהתאם למקומיים שהתגוררו בכל אזור

בהרבה מבתי הכנסת היו יצירות אומנות בתבניות של דמויות אדם ובעלי חיים ולפעמים גם דמויות מיתולוגיות(מה שהראה על המצב הרוחני באותה תקופה),אך עם הזמן חלקם הושחתו ונהרסו על ידי שוברי צלמים(פסלים)

בתחילת תקופת החשמונאים(בשנת 150 לפני הספירה ועד שנת 70-המצור על ירושלים) הפרושים(זרם של אנשים פוליטיים-דתיים בתקופת בית שני) הם היו בעלי הסמכות בארץ ומנעו מופעי אמנות זרה ועם הופעתם בבתי הכנסת באותה תקופה -דבר שהראה על סמכות הפרושים שנחלשה לאחר חורבן הבית וכישלון מרד בר כוכבא – המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטון הקיסר אדריאנוס(132-136 לספירה) ובראש המרד עמד שמעון בן כוסבה שכונה ״בר כוכבא״ בשנתיים הראשונות המרד הצליח והיהודים השתלטו על שטחים נרחבים אך בסוף שנת 133 הרומאים התארגנו מחדש עם כוחות צבא גדולים והצליחו לבסוף להרוג את בר כוכבא ולדכא את המרד דבר שגרם לאבדה עצומה בקרב היהודים אך לא רק אבדה פיזית אלא גם אבדה רוחנית גדולה, בהמשך השנים התפתח תהליך העיור שבו יהודים שהו וחיו בסמיכות לנוכרים מה שבהמשך גרם להם להידמות אליהם וללמוד מאומנות הגויים מה שהוביל לאומנויות זרות ולדמויות פולחניות ונוכריות בחלק מבתי הכנסת היהודיים, אך עדיין בחלק מרצפות הפסיפס שנמצאו בבתי הכנסת התגלו צורות גיאומטריות ומילים אך בלי תמונות בגלל האיסור לעשות פסל ותמונה, בגליל היה רוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד מה שהמעיט את מעשי הפולחן והעבודה זרה והוביל לפריחה ושגשוג רוחנית למרות שלפעמים התגלו קשיים ובעיות עדיין בגליל הצליחו להילחם ולשמור על הגחלת היהודית השורשית לאורך התקופות.

על ידי הלימוד והביקור בבתי הכנסת העתיקים אנחנו עוברים מעין מסע אל האוצרות והמורשת של העם היהודי שנשאר על אדמתו גם לאחר החורבן, מבתי הכנסת אנחנו לומדים את הסיפורים והחוויות שהעם עבר ,את הקשיים, את הגזירות, את העול שהם נשאו על מנת לשמור על הגחלת היהודית שלא תכבה לא משנה מה, בזכות הממצאים והשרידים שנותרו במבנים של בתי הכנסת אנחנו מקבלים את ההוכחה לחיים היהודיים שהתקיימו מאז ועד היום, אנחנו זוכים לבקר במבנים שבהם יהודים התפללו וזכו להתפלל גם כשלא תמיד הם יכלו לעשות זאת בגלוי ואנחנו פה כדי לספר את הסיפורים שלהם ולהמשיך את השושלת שלעולם לא תיעצר ,כי בתי הכנסת ממשיכים להיבנות ולהתרחב אך גם העתיקים שמבניהם חשובים אם לא יותר כי הם מעבירים את סיפורי העבר שאנחנו צריכים להכיר ולהעביר הלאה ובעקבות החורבן הגיע הצורך להקים בכל יישוב יהודי מקדש מעט הלא הוא בית הכנסת!

רוב בתי הכנסת נמצאו באזור הגליל והגולן שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד(מסוף המאה הראשונה ועד תחילת המאה השלישית) ובאזור הדרום ניכרה החדירה הנוצרית(התיישבו שם פחות יהודים ולכן גם מספר בתי הכנסת היה קטן יותר)

לצערנו הרבה ממצאים עתיקים מבתי הכנסת נשדדו או נהרסו על ידי שודדי עתיקות ואנחנו מנסים לשקם היום את מה ששרד ולשמור על ממצאים מיוחדים שהתגלו במוזיאונים ובמקומות מאובטחים ששומרים על השרידים כיאות

בזכות בתי הכנסת העתיקים אנחנו זוכים להכיר ולחקור את שרידי העבר, ללמוד על תפוצת היישוב היהודי בארץ, ונחשפים לנו נכסי העבר ותולדות עם ישראל בארצו, ״כי רק לעם היודע לטפח את מורשת העבר מובטח גם עתידו״!

הנה כמה מבתי הכנסת הקדומים שהתגלו בגליל העליון:

בית הכנסת העתיק בברעם

כפר ברעם בגליל העליון, קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בהרי מרום הגליל, על גבול הלבנון.

מתקופת התלמוד בין השנים 200-500 לספירה, תקופה שהתאפיינה בפעילות של חכמי האמוראים בארץ ובבבל שחיברו את התלמוד הירושלמי והבבלי.

בית הכנסת הגדול: שחזרו את בית הכנסת והוא בצורה מלבנית ,החזית פונה דרומה לכיוון ירושלים, בחזית יש שדרה של 6 עמודים ובור מים,ובקיר החזית יש 3 פתחים 

הממצאים הבולטים-חזית שלמה של בית הכנסת,ראש אריה ותבליט וכתובות בעברית,אך ארון הקודש לא נמצא

בית הכנסת הקטן-נחרב וקיים העתק שלו במוזיאון בקיבוץ ברעם

בית הכנסת העתיק בגוש חלב-

מועצה מקומית בגליל העליון,צפון מערב לצפת,היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם נוצרים מרונים שגרים בכפר הערבי ג׳יש שנבנה על שרידי העיירה גוש חלב

מתקופת בית שני בין השנים 538 לפני הספירה-שנת 136 לספירה עם דיכוי מרד בר 

כוכבא(בית הכנסת הוקם אחרי שנת 250)

נמצאו שרידים של שני בתי כנסת עתיקים -אחד בואדי נחל גוש חלב והשני למעלה במרום הכפר

בית הכנסת ליד הנחל-האולם הראשי מלבני ויש בו 2 סטילובטים-שדרות עמודים עם 2 שורות של עמודים במקביל ל2 קירות תומכים שכיוונם צפון-דרום,הכניסה הראשית פונה לירושלים(דרום)ולא נמצא ארון קודש

ממצאים-בבית הכנסת ליד נחל גוש חלב: נמצאה כמות גדולה של מטבעות צורים ושרידים מקרמיקה, בימת אבן מוגבהת ואבן של משקוף מעוטרת בתבליט נשר וורד,ועמוד מעוטר בכתובת הקדשה.

בית הכנסת העתיק בכורזים-

יישוב קהילתי ברמת כורזים מצפון לכינרת ששייך למועצה האזורית מבואות החרמון, משערים שהוקם במאה הראשונה או השנייה לספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה

הוא זוהה לראשונה על ידי צארלס וילסון בשנת 1869, בית הכנסת בנוי כולו מאבני בזלת  ועיטורי האבן המדויקים מעידים על אומנות יוצריהם

היה בו אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים שנועדו להחזיק את הגג, לאורך שלושת קירותיו הוצבו ספסלים מדורגים ואחד הפריטים המעניינים שנמצאו שם הוא כיסא משה שמופיע בברית החדשה ועליו חקוקה כתובת בארמית ,נמצא גם עמוד אבן שמזכיר עמוד של שליח ציבור שמשני צדדיו טבעות ומקום להניח ספר,פתח בית הכנסת לכיוון דרום-ירושלים,נמצאה גם אבן מסותתת עם דמות מהמיתולוגיה היוונית(דבר שמראה על הפתיחות של היהודים אז ושילוב עבודות האלילים)

ונמצאו גם הרבה מטבעות עתיקים מתקופת המאה הרביעית-המאה השביעית.

בית הכנסת העתיק במירון-

בית הכנסת העתיק נמצא על גבעה ליד קבר רשבי ומירון הקדומה וליד המושב מירון שנמצא בגליל העליון

מהמאה השנייה(ייחסו את הקמת בית הכנסת לרשבי שפעל באותה תקופה)

מבנה בית הכנסת נחצב בתוך ההר,בתשתית של המבנה יש בליטות ששימשו בסיס לעמודים שהחזיקו את גג בית הכנסת,בית הכנסת לכיוון ירושלים והוא המבנה הארוך מסוגו שמצאו עד כה ,מקירותיו שרד בעיקר הקיר הדרומי שיש בו 3 פתחים :פתח מרכזי,פתח עם המשקוף הסדוק ופתח נוסף ששחזרו,המשקופים לא מעוטרים בתבליטים וסוברים שזה בגלל שלא רצו להגזים בקישוט בית הכנסת ולא בגלל המצב הכלכלי בתקופת הקמתו ,משערים שארון הקודש היה ליד הפתח הראשי אך לא נמצאו לו שרידים,יש אגדה על משקוף בית הכנסת שאם המשקוף ייפול זה סימן לבואו הקרוב של המשיח.

יישוב יהודי קדום בגליל העליון שמשערים שהתקיים ברציפות מתחילת המאה הראשונה לפני הספירה בערך כ1400 שנה ושם התגלה בית הכנסת באתר שנמצא ממערב לתל חצור כ4 קילומטרים בין תל חצור למושב עלמה בתוך איזור אימונים של צהל

החלו לבנות את בית הכנסת במאה ה4 והשלימו את בנייתו במאה ה7

חזית בית הכנסת הייתה בדרום לכיוון ירושלים וקישטו אותה באבנים מעוטרות ,קירות המבנה היו מטוייחים בטיח שצבוע בצבע אדום ,בחפירות של בית הכנסת התגלתה רצפת פסיפס  שמתואר בה לוחם צעיר שסביבו חרב,קסדת נחושת ומגן שמזכיר את התיאור של דויד שלקח מגוליית את כלי נשקו ,נמצאה גם כתובת על הרצפה,הפסיפס שהתגלה הוא הקדום ביותר מבתי הכנסת בגליל,הפסיפס שנמצא כיום הוא שחזור ולא המקור(שהכינו תלמידים מבית הספר אורט חצור הגלילית ב1989)

באיזור האתר של בית הכנסת נמצאו כתובות שקשורות לבנייתו ומטמון גדול של מטבעות מברונזה וזהב (485 מטבעות מתחת למחסן בית הכנסת).

קיימים הרבה בתי כנסת עתיקים בגליל ופירטנו על חלקם ועל הממצאים שהתגלו בהם,כפי שקראנו להלן במאמר בתי כנסת הם בעלי משמעות רבה לעם היהודי מהתקופות הקדומות ביותר ועד היום ואנחנו צריכים להמשיך להתפלל בבתי הכנסת ולבנות חדשים אך גם לחקור את העתיקים עם הממצאים והסיפורים ששזורים בהם שמספרים את הסיפור של אותו דור שחי באותה תקופה של בית הכנסת,בכל אחד מאיתנו קיים בית כנסת קטן ואנחנו רק צריכים לגלות אותו,לחקור אותו יותר,להבין את עומקיו ולנסות להשתמש בהם בתבונה ובהתמדה,ולקוות שבמהלך השנים יגלו עוד ועוד ממצאים בעקבות חפירות נוספות וישכתבו עוד היסטוריה על הדף ויעבירו אותה לדורות הבאים עם ממצאים נוספים ובתי כנסת חדשים שיגלו ויתחילו לחקור והתפקיד שלנו הוא לא לשכוח את החשיבות וללמוד את העם שלנו באמצעות המבנה שנקרא בית הכנסת! אז כשמגיעים ומתפללים בשבת או בסתם יום רגיל בבית הכנסת נבין שיש משמעות רבה במקום אליו הגענו להתפלל.